החלטה בתיק ת"א 19755-02-11

1. זוהי בקשה למחיקה על הסף של הסעד הכספי מושא סעיף 23 לכתב התביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש.
2. בכתב התביעה טוענת המשיבה כי בין הצדדים התנהל מו"מ לקראת שיתוף פעולה בייבוא ושיווק מוצרים ווטרינריים, כאשר כוונת הצדדים היא שהמשיבה תייבא  את המוצרים ואילו המבקש יעסוק במכירתם, וכאשר הצדדים היו אמורים להתחלק ברווחים שיתקבלו לאחר ניכוי ההוצאות השונות. המשיבה הוסיפה כי המבקש פעל בתחילה באמצעות חברת דנטק וטענה כי "בתחילה ההסכם היה בין התובעת לבין חברת דנטיק" אולם לאחר שדנטק הפכה חדלת פירעון בסוף שנת 2008, התנהלה המשיבה מול המבקש באופן אישי (ראו סעיפים 6 ו- 12 לכתב התביעה). לטענת המשיבה, תחילה ניהלה כרטסת על שמה של דנטק, כאשר יתרת החוב בה עומדת על סך 162,299 ש"ח, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עומדת יתרת החוב כיום על סך 178,802 ש"ח (הוא הסכום האמור בסעיף 23 לכתב התביעה מושא הבקשה), ולאחר מכן, לאחר שחברת דנטיק הפכה להיות חדלת פרעון, פתחה המשיבה שתי כרטסות על שמו של המבקש, כאשר יתרת החוב בהן עומדת על סך 112,479 ש"ח ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עומדת כיום יתרת החוב על סך 117,581 ש"ח.  כן טענה המשיבה כי בגין טעות חשבונאית, גילתה היא כי קיים סכום נוסף אותו נותר המבקש חייב לה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עומד הוא על סך 59,474 ש"ח.
3. בבקשתו, טוען המבקש כי אין הוא חב בחובותיה של דנטק, והמשיבה לא עתרה להרים מסך ההתאגדות החוצץ בינו לבין דנטק, ומשכך - אף אם יוכח חובה של דנטק ויוכח כי הפכה חדלת פרעון, הרי לא תזכה המשיבה בתביעתה בגין עילה זו, ועל כן עתר למחיקת סעיף 23 לכתב תביעתה של המשיבה על הסף.
4. המשיבה טענה בתגובתה כי לאור המצב הכלכלי אליו נקלעה דנטק ולאור פנייתו של המבקש למנהל המשיבה, הוסכם כי הצדדים ימשיכו להתנהל כשותפים, כאשר המבקש ייכנס בנעליה של דנטק כעוסק מורשה וישלם את חובותיה מתוך חלקו ברווחים. המשיבה טוענת כי נתנה הסכמתה לכך לאור התחשבותה במצבו הכלכלי של המבקש, אולם לו ידעה כי המבקש יתנער מחובותיה של דנטק כלפיה הרי לא הייתה מסכימה להמשיך בשותפות העסקית בינה לבין המבקש. על כן, לטענתה, לו תוכיח המשיבה התחייבותו של המבקש להיכנס בנעליה של דנטק - תזכה היא בתביעתה, ועל כן אין מקום למחיקת סעיף 23 לכתב התביעה שהגישה. לתגובה הנ"ל צורף תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה.
5. המבקש הגיש תשובה לתגובה ובגדרה עתר למחוק את תצהיר מנהל המשיבה שצורף לתגובתה ולהכריז על סעיפים 5-7 לתצהיר זה כ"הרחבת חזית אסורה". לטענתו, בדיון בבקשה למחיקה על הסף אין להגיש תצהיר תומך, שכן בית המשפט יוצא מנקודת הנחה לפיה הוכחו כל הטענות בכתב התביעה. כן מוסיף המבקש כי הטענות הנזכרות בסעיפים 5-7 הנ"ל - ולפיהן התחייב המבקש להיכנס בנעליה של דנטק לכל זכויותיה וחובותיה של דנטק כלפי המשיבה - לא בא זכרן בכתבי הטענות, וממילא הינן בגדר הרחבת חזית המחלוקת. לשיטתו, האמור בסעיף 13 לכתב התביעה אינו כולל האמור בסעיפים 5-7 לתצהיר התומך בתגובת המשיבה, שכן בכתב התביעה נאמר כי המבקש ביקש מן המשיבה כי ישלם את חובותיו מן הרווחים המגיעים לו, ואילו בתצהיר הנ"ל נטען כי המבקש התחייב להיכנס בנעליה של דנטק, בין היתר לעניין חובותיה. על כן, לטענתו, וכעולה מן הפסיקה שצירף, אין להידרש לעובדות שהועלו לראשונה בתגובה לבקשה לסילוק על הסף ויש להורות על מחיקת סעיף 23 לכתב התביעה.

דיון והכרעה

6. תקנה 100 לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת, כי בית המשפט רשאי למחוק תביעה במידה ואין כתב התביעה מראה עילת תביעה כנגד הנתבע. 
7. דיון בבקשה לסילוק על הסף בשל העדר עילת תביעה, הכלל הוא:

"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לבקש את הסעד המבוקש על ידו. העדר עילת תביעה הוא, אפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו את כל העובדות המהוות עילת תובענה... אף אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז- ורק אז- אומרים שכתב התביעה אינו מגלה עילה... " (י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 383- 384).

8. אמנם, הכלל הוא שבית המשפט ימחק תביעה על הסף במקרים יוצאי דופן ( ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724) אולם כאשר ברור, כי אף אם יוכיח התובע את טענותיו שהעלה בכתב התביעה, לא יזכה לסעד המבוקש בהעדר עילת תביעה טובה, ימחק בית המשפט את התביעה ( ע"א 163/84 מ"י נ' חברת העובדים העברית השיתופית בע"מ פד"י לח (4) 1, 8).
9. בענייננו, לא טענה המשיבה טענה כלשהי באשר להרמת מסך ההתאגדות, ועיון בכתב התביעה מעלה כי אין כל טענה מפורשת כי המבקש התחייב לקבל על עצמו את חובותיה של דנטק.
10. המשיבה מפנה לסעיף 13 לכתב התביעה ומבקשת לראות בו את העילה לחיוב המבקש בחוב דנטק. בכל הכבוד הראוי איני יכול לקבל טענה זו. כאמור, עיון בכתב התביעה אינו מעלה כי המשיבה טענה טענה מפורשת לפיה התחייב המבקש ליטול על עצמו חובות דנטק, ואף סעיף 13 לכתב התביעה אינו יכול להוביל למסקנה זו בשל לשונו ("אשר הבטיח לסלק את חובותיו"- חובותיו נאמר, ולא חובותיה של דנטק).

11. בתגובה לבקשה לסילוק על הסף, מבקשת המשיבה "להבהיר" את טענותיה העובדתיות ולטעון טענות שלא בא זכרן בכתב התביעה, והיא אף מצרפת תצהיר לאימות עובדות אלה. אין לקבל דרך דיונית זו, שבה בעל דין מגיש כתב תביעה שלשונו הפשוטה אינה מגלה עילת תביעה כנגד אחד הנתבעים או כנגד כולם, ולאחר מכן, במסגרת תגובה לבקשה לסילוק על הסף, מביא הוא עובדות וטענות שיש בהן, כשלעצמן, כדי לבסס עילת תביעה. על התובע היה לדאוג כי כתב תביעתו יכלול את כל העובדות המבססות את עילת התביעה, ואין להלום מצב שבו האמור בתגובה לבקשה לסילוק על הסף יהפוך לחלק מכתב התביעה, ישלים אותו  או "יפרש" את האמור בכתב התביעה. לטעמי, הליכה בדרך זו, שבה קיים בתיק כתב התביעה והשלמות לאמור בו "השזורות" במקומות אחרים כגון בתצהיר התומך בתגובה לבקשה לסילוק על הסף, עלולה לגרום ל"תאונות משפטיות" ולתקלות בהמשך ניהול ההליך. כתב התביעה אמור לכלול את כל טענות התובעת ועל פיו ועל פי כתב ההגנה המתייחס לאמור בו, יתחמו גדרי המחלוקת.
12. משלא הוגשה כל בקשה לתיקון כתב התביעה, ומאחר וכתב התביעה, כפי שהוא מנוסח, אינו מגלה עילה כנגד המבקש, ככל שהדבר נוגע לסעד הכספי מושא סעיף 23 לכתב התביעה, אני נעתר לבקשה ומורה על מחיקת הסעד הכספי האמור בסעיף 23 לכתב התביעה.
13. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בגין בקשה זו בסך 1,500 ש"ח.

ניתנה היום, ו' אלול תשע"א, 05 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: